תירוש נ' בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי

פסק דין

1.בפני ערעורה של המערערת, החייבת בתיק הוצל"פ 01-15200-10-4, על החלטתו מיום 10.1.13, של כב' רשם ההוצל"פ הורוביץ דניאל שדחה בקשתה בטענת "פרעתי".

החלטתו של הרשם הנכבד ניתנה לאחר שהצדדים הגישו כתבי טענות ולאחר שהתקיים דיון בו נחקרו מצהירי הצדדים על גרסאותיהם ונשמעו סיכומים.

בהתאם להחלטתי מיום 14.4.13, הגישו הצדדים עיקרי טיעון מפורטים בצירוף נספחים כאשר כל צד נותר דבק בגרסתו.

2.תיק ההוצל"פ נפתח למימוש נכס מקרקעין של המערערת לאחר שתשלומי המשכנתא לא שולמו במועדם, הלווה הינה אחותה של המערערת אשר שעבדה נכס שלה להבטחת ההלוואה, ולכן המערערת הינה החייבת בתיק המימוש.

הלכה פסוקה כי חייב הטוען כי פרע את החוב או כי איננו חייב עוד בפרעונו, עליו נטל הראיה.

בהחלטה מפורטת ומנומקת כדבעי מגיע הרשם למסקנה כי המערערת לא הרימה הנטל ולכן דחה בקשתה.

3.כאמור הרשם לא הסתפק בכתבי טענות אלא קיים דיון, שמע את חקירות המצהירים והתרשם מעדויותיהם, התרשמות ישירה.

אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, וכאשר המסקנות מבוססות על הממצאים העובדתיים וניתנת התייחסות לכל טענה ונימוק לכל קביעה.

התערבות אפשרית תעשה רק במקרים חריגים ולאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות והנספחים שהובאו לעיוני, לא מצאתי כי יש מקום בנסיבות המקרה להתערב בהחלטתו של הרשם הנכבד ו/או לשנות איזו מקביעותיו או ממצאיו העובדתיים ובמיוחד בקביעתו המבוססת והחד משמעית לפיה מעדיף את גרסתו של המשיב על פני גרסתה של המערערת, ומכאן דחיית הבקשה.

4.כפי שציין הרשם, בצדק, בהחלטתו המחלוקת שבין הצדדים מתמקדת במכתבה של המערערת למשיב מיום 17.2.11, אשר המערערת מבקשת לראותו כהסכם מחייב, על כל הנאמר בו ואילו המשיב מאשר כי הסכים רק לסעיפים 12 ו- 13 למסמך כפי שרשם במפורש בסוף המכתב ואישר בחתימתו.

בהחלטתו קובע הרשם כי המכתב נוסח על ידי המערערת ודחה טענתה כי נוסחו הוכתב לה על ידי נציג המשיב.

אין מקום לשנות קביעה זו ועוד אוסיף כי נוסח המכתב מצביע על כי נוסח על ידי המערערת, שכן לו היה נערך הסכם או הסדר היה נערך בצורה אחרת כמקובל במקרים כאלו.

נוסח המכתב הינו פניה של המערערת למשיב כך למשל: "הנני מבקשת לפנות אליכם בבקשה חריגה ומיוחדת לפעול לפנים משורת הדין גם אם תאלצו לעשות דברים חריגים מהסטנדרט".

הנוסח מדבר בעד עצמו.

5.תיק ההוצל"פ נפתח בשל פיגורים בתשלומי המשכנתא והחוב עמד על סך 42,201 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט כונס נכסים.

המערערת ביקשה לשלם 35,000 ₪ לסגירת התיק, זו הייתה בקשתה אך לא הסכמת המשיב.

כמו כן בקשה כי כנגד תשלום בסך של 15,000 ₪ יבוטל הליך הפינוי.

בסעיף 12 המסכם את הבקשה מדברת המערערת על "תשלום הפיגור" מבלי לנקוב בסכום של 35,000 ₪, שכן מסעיפים קודמים ברור כי הייתה מודעת לקיומם של חיובים נוספים לסך של 42,201 ₪.

כך למשל כותבת "... להסדיר את הפיגור +הוצאות משפט" ובהמשך "... ומאחר שהפיגור אצלכם יותר ... 42,201 ₪, פרט להוצאות משפט".